במאי, צלם ומפיק של סרטים תיעודיים וניסיוניים. סרטיו הוקרנו בפסטיבלים מובילים בעולם ובחללי גלריות ומוזיאונים שונים. בסרטיו נחקרות תמות והקשרים בין זמן, תצלום וזיכרון, תוך ערעור האבחנות המסורתיות בין קולנוע עלילתי ותיעודי.
בוגר המרכז האקדמי ויצו חיפה בהצטיינות יתרה ובעל תואר שני בקולנוע (MFA) מאוניברסיטת תל אביב. מרצה במכללת אורנים ומשמש כראש המחלקה לצילום במכללת ויצו חיפה.
בין עבודותיו "בלומפילד או זיכרון ילדות", "לצוד את הזמן" ופרדס כ"ץ אהובתי".
צילום: רועי ברק
בעל תואר ראשון בצילום וחינוך מ״המרכז האקדמי ויצו חיפה״ ותואר שני באמנות מ״האוניברסיטה לאמנות של ברלין״ (UDK).
אמן, צלם ויוצר וידאו.
מעבר לעיסוקו המרכזי בצילום הסטילס, מרבה אסף לעסוק בעבודותיו גם בצילום ועריכת וידאו, בכתיבת טקסטים ובשילובם עם מדיומים נוספים, וביצירת עבודות מיצב. רבות מעבודותיו, מהתעודיות ועד לקונספטואליות שבהן, עוסוקות בנושאים בעלי עניין, תכנים, ורעיונות פוליטיים-חברתיים. עבודותיו של אסף הוצגו בתערוכות יחיד, תערוכות קבוצתיות ופסטיבלי סרטים בישראל ובעולם. כצלם מסחרי מתמחה אסף בצילום ארכיטקטורה ובתיעוד עבודות ופרוייקטים אומנותיים.

בוגרת בצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, עם תואר ראשון בצילום, וידאו והדמיה ממוחשבת, ובעלת תואר שני בקולנוע וטלוויזיה מאוניברסיטת תל אביב.
טניה היא מפיקה, במאית וצלמת מוערכת ופעילה עם ניסיון עשיר של כמעט שני עשורים בתחום הקולנוע והטלוויזיה. לאורך הקריירה שלה, שעיקרה ביצירה דוקומנטרית, שימשה כצלמת ראשית (DOP) בהפקות מגוונות – החל מהפקות עם צוותים אינטימיים ועד להפקות רחבות היקף – ועבדה על סרטים וסדרות בבימויים של יוצרים עטורי פרסים. עבודותיה הוקרנו בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים ובבתי קולנוע, ושודרו בערוצי טלוויזיה מובילים בארץ ובעולם.
בנוסף, טניה נושאת בתואר היוקרתי של שגרירת Canon העולמית.

בוגרת בהצטיינות של מסלול הבימוי בבית הספר לקולנוע סם שפיגל.
במאית ועורכת.
סרטיה התיעודיים העוסקים בנושאים חברתיים פוליטיים ומגדריים בחברה הישראלית מנקודת מבט אישית, הוקרנו בפסטיבלים בארץ ובעולם.
בין עבודותיה:
"הקיר" – זוכה פרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב, הוקרן בפסטיבל CINEMA DU REEL מרכז פומפידו, פריז, השתתף בתחרות NEW MASTERS בפסטיבל Dok Leipzig 2017, גרמניה.
הוקרן במוזיאון Barbican, לונדון,אנגליה, בפסטיבל FIPA 2018, ביאריץ, צרפת.
הוקרן בפסטיבל קולנוע דרום 2017 והיה מועמד לפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע לשנת 2018.
"ז'ה טם רונית אלקבץ" – הוקרן בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים 2022.
הוקרן ב Roterdame International Film Festival 2022.
זוכה פרס הסרט התיעודי המצטיין לשנת 2023 של המכון למחשבה ישראלית.
"חופשת לידה" – חלק מהאסופה "עקבות בירושלים" מחווה לדוד פרלוב.
הוקרן בסינמטקים בארץ ובעולם.
במוזיאון ישראל, במוזיאון הMoMa בניו יורק ובפסטיבלים שונים בעולם.

בוגר סם שפיגל במגמת תסריטאות.
שוקי הוא תסריטאי, יוצר טלוויזיה ומרצה לקולנוע. יוצר סדרות הטלוויזיה "אורים ותומים" ו"נויורק".
מעבודותיו כתסריטאי: "פאודה", "מרחק נגיעה", "מעורב ירושלמי", "5 גברים וחתונה", "הנערים". מעבודותיו כעורך תסריט: "קרוב אליי", "המפקדת". זוכה פרס האקדמיה לתסריט הטוב ביותר עבור "מרחק נגיעה" ו"הנערים".

מרצה לפילוסופיה, המתמחה באסתטיקה ופילוסופיה של הקולנוע. את עבודת הדוקטורט שלו – אידאת האמנות של מרטין היידגר (2019) – כתב באוניברסיטת תל-אביב, ו השלים שני פוסט-דוקטורטים באוניברסיטה החופשית בברלין (2018-2023).
פרסם מאמרים בכתבי עת בינלאומיים על סוגיות שונות בפילוסופיה של אמנות ופילוסופיה של אהבה, וערך במשותף את הקובץ Palgrave Companion to Cavell's Aesthetic Thought (עתיד לצאת ב-2026). מחקרו הנוכחי עוסק באופנים שפילוסופיית הקולנוע מאפשרת לנו לחשוב מחדש על אהבה רומנטית ונושאים מרכזיים אחרים בהוויה האנושית. ב-2019 ו-2021 הוזמן להעביר סמינרים באקדמיה לאמנויות בוילנה; בקיץ 2024 שהה כחוקר אורח באוניברסיטת היידלברג.
בנוסף לפעילותו האקדמית, ד"ר שמוגליאקוב מוכר כמשורר בעברית וברוסית תחת שם העט פטיה פתאח. שיריו פורסמו בכתבי עת ספרותיים מובילים בשתי השפות ובארבעה ספרים. בשנים האחרונות, עיסוקו הפואטי של פתאח נע בנתיבים ניסיוניים החוצים את הגבול בין שירה וצילום מושגי.

בוגר המרכז האקדמי לעיצוב ויצו חיפה ותואר MFA מ- Pratt Institude, Fine Arts Department.
אמן רב תחומי ומרצה בכיר לאמנות.
עודד הציג מגוון תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם. עבודותיו נכללות באוספים פרטיים ובמוזיאונים.

בוגרת תואר ראשון ושני בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת ת"א ובמחקר התזה שלה חקרה מנגנונים קולנועיים שמעודדים את הצופה לחוש רגשות שונים, בין היתר גם באמצעות כלי העריכה.
עורכת סרטים וטלוויזיה מזה עשרים שנה בתחום העלילתי והדוקומנטרי. בין עבודותיה הסדרות "טהרן", "קופה ראשית", "היהודים באים", "המפקדת" עליה קבלה פרס אופיר בעריכה ועוד.

אמן, צלם עצמאי, אוצר ומרצה לצילום במחלקה לצילום באקדמיה לאמנות בצלאל; במכללת הדסה; במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו-חיפה, בבית הספר הרב תחומי מוסררה ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל.
סיים בהצטיינות, תואר B.F.A במחלקת לימודי צילום, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים (2002). בוגר תואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות בבצלאל.
הציג בתערוכות רבות בארץ ובעולם ביניהן תערוכות יחיד בגלריה Fifty One Fine Art Photography, אנטוורפן; בגלריית Margaret Street, לונדון; Impressions Gallery בברדפורד, אנגליה; במוזיאון הפתוח לצילום – תל חי; במוזיאון חיפה לאמנות; בגלריה בבית האדריכל ביפו; בבית האמנים בירושלים ועוד. ישראל הוציא לאור שני ספרי אמן:“Legitimacy of Landscape” בהוצאת Verlag Kettler & The PhotoBook Museum (גרמניה, 2015); ו- “The Quest for the Man on the White Donkey”, בהוצאת Schilt Publishing (אמסטרדם, 2012), אשר נבחר לאחד מספרי הצילום הטובים שיצאו בשנת 2012 ע״י אתר Photo Eye ומגזין PDN (ארה״ב). ספריו ותערוכותיו זכו לסיקור עולמי נרחב במגזינים, בעיתונים ובאתרי אינטרנט המקצועיים לרבות TIME LightBox וכן ב-BBC.

גלית כחלון היא מפיקה ראשית בתחום הקולנוע והטלוויזיה, עם למעלה מ-20 שנות ניסיון.
במסגרת פועלה, שימשה כמפיקה ראשית ומנהלת אמנותית בקרן רבינוביץ וכמפיקה ראשית בערוץ 8 בהוט, שם ליוותה והנחתה סרטים דוקומנטריים ועלילתיים. כיום, היא מפיקה ראשית בחברת ההפקה "דו בו גרסו פילמס", שם היא שותפה לכל הסרטים והסדרות שהופקו מאז 2014.
בין הפרויקטים הבולטים בהם הייתה מעורבת, ניתן למצוא את הסרט "לא פה, לא שם" של מייסלון חמוד, שהציג את סיפורן של שלוש נשים ערביות-ישראליות בתל אביב – סיפור שלא סופר עד כה. גלית מתמקדת בהבאת קולות מעולם רחוק מהעין, והיא רואה בכך שליחות חשובה. פרויקטים נוספים כוללים את "מחברות שחורות" של שלומי אלקבץ, שהשתתף בפסטיבל קאן וזכה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר, ואת הסרט "עיד" של יוסף אבו מדיעם, שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים 2024 ומועמד ל-8 פרסי אופיר.

בוגר התואר השני באמנות של ה – "SVA" (בית הספר לאמנות חזותית) בניו-יורק ותואר ראשון באמנות ובפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. כמשתמש אדוק בכתובים וצרכן נלהב של פולקלור רב־תרבותי, מאמץ קופרמן אל חיקו את שלל האופציות ומפתח בדרכו הייחודית יצירה אקלקטית שמתאפיינת בריבוי סגנוני. מתוך ההיצע האינסופי של ידע והאפשרויות בלתי מוגבלות שבהן הוא עושה שימוש, הוא מצליח להתבדל, לאפיין את קולו ולהותיר טביעת אצבע אישית ומובהקת. הציור שהוא מציג הוא ציור וירטואוזי, המתכתב עם מסורות אמנות במגוון מדיומים וחומרים, נע בין המרחב הציבורי לאישי, ומוצא את מקורות השראתו בהיסטוריה ובמיתוסים ממזרח ומערב.
תערוכות יחיד נבחרות שלו הוצגו במוזיאון תל אביב לאמנות, במוזיאון וילפריד הזורע, מוזאון ינקו דאדא בעין הוד, בגלריה רו-ארט, גלריה רוזנפלד בתל אביב, גלריה Kit Schulte בברלין ועוד. עבודותיו הוצגו בתערוכות קבוצתיות רבות, במוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזאון פתח תקווה לאמנות, מוזאון אשדוד לאמנות, הביאנלה ה IV לאמנות עכשווית של אודסה ועוד.
זוכה פרס דיסקונט לעידוד היצירה לשנת 2024.
