ד"ר רחל גץ סולומון, ראש החוג לעיצוב אופנה: "זו שנה קשה בה אבני היסוד של קיומנו נשמטו ונדרשנו מרצים וסטודנטים לבנות קשרים ומבטים חדשים על המציאות והאופקים האפשריים המתהווים בה. בשנה מורכבת מאין כמותה, שהתחילה באיחור גדול ובכאב מתמשך, מציגות עשרים סטודנטיות פרויקטים מגוונים, הנוגעים בנושאים מפתיעים ומעוררים.

אופנה יכולה להגיב למצבים אנושיים מורכבים בשתי דרכים עיקריות: לבטא את המצב הקשה והטראומטי או להוות מפלט ממנו. השנה, התקיים תהליך העבודה על הפרויקטים בתוך ההווה הממושך שאנחנו שרויים בו, ובהתאמה נוכל למצוא את הפרויקטים ממוקמים על קשת האפשרויות שבין האסקפיזם המנחם לריאליזם הקשיח. קולקציות לא מעטות עוסקות במרחב בו אנו חיים ובשאלות של סממנים תרבותיים הנובעים מתוכו; יחד איתן נמצא קולקציות נרטיביות העוסקות בסיפורי חיים, בזהות, בדת ובחומר. ומה היא אופנה, אם לא אחת הדרכים המרתקות לספר לעולם סיפור כפי שתולדות האופנה מלמדות אותנו, מעצבי אופנה היו אלה שחשו באופן הרגיש ביותר את הזמן, ועל ידי כך יכלו לנחש, לנבא ולדמיין את העתיד.

תצוגת האופנה מזמינה אתכם להתבונן באפשרויות היצירתיות עבור עתיד זה, שאותן מנסחות המעצבות הטריות מתוך חתירה להנכחת קול ייחודי בשדה. באמצעות התצוגה ניתן לחשוב על הבגד כמחולל וכמשפיע על הדרך בה אנחנו, בני האדם, חווים את גופנו, ובכך גם את עצמנו, ולכן גם את העולם. בתוך חדוות היצירה ושמחת העבודה, אנחנו זוכרים את הכאב, מקווים, מייחלים ומצפים לימים של ריפוי ולשובם בשלום של כל החיילים והחטופים".